• news

חדשות

כל מה שחדש ומתחדש, חדש על המדף, מבצעים, כתבות, מאמרים, ציוד חדש, מידע מעניין מהעולם ועוד.

>> עוד בחדשות

::   סניף הגלישה בחיפה מתחדש   

::   דגמי רוקי מאונטיין 2016 כאן

::   חשמליים חדשים מתקפים 20"

::   מהי מידת השלדה בשבילי ?

:: דגם חשמלי מתקפל Rainbow חדש  

 

רשמים וחוויות מהצ'ימיצ'ורי 2012

רשמים וחוויות מהצ'ימיצ'ורי 2012 (הגדל)

צ'ימיצ'ורי 2012 מאחורינו. האתגר השנתי ההמוני של קומונת 4 אינטש. 162 ק"מ במדבר.

כמיטב המסורת, חמש בבוקר 00 זינוק מתחנת הדלק חצבה, 45 ק"מ כביש, וזה "חימום" שעובר בפיתוליו של מעלה עקרבים המאיים והמאתגר, גם את הכבישונים החזקים ביותר שזינקו ועלו אותו כמה שעות אחרינו השנה, בגרנד פונדו, מקווה שהיה לפחות טעים.

 

כניסה למכתש, מעלה אברהם, לא הייתי אומר המקביל לעקרבים בשטח... דרך שדה בוקר, צין, שלוחת צלמון המפותלת והתלולה בזויות טיפוס שהעייפות מפתה לרדת מהאוכף ולצעוד יד ביד עם אופניך.הירידה המהירה והטכנית המאיימת לגרד אותך כמו גבינת פרמזן על פומפייה לכיוון הישורת האחרונה, הדשדש במרזבה וציר המעיינות בו הרכיבה השנה הייתה לי כמבחן בטיסה בגובה נמוך..      

אז מה היה שונה השנה מאשתקד ומהשנה לפניה? נפילה בק"מ החמישים ומשהו, שירכיי נחבטו מהאוכף, ולאחריה כל עליה בחציו הראשון של המסלול הזכירו לי שהן קיימות. התכווצויות נוראיות שמורידות אותך מאופניך.

צמצום פערים בחצי השני ואיזון מאמצים וכוחות ששיפרו את הזמנים משנים עברו. 9 שעות ו21 דק', זמן רכיבה נטו או תזוזה רגלית בקצב חד ספרתי, מייגע ודואב.

במרץ האחרון החלטתי לנצל את חישוקי הטיובלס FRM ,ונפרדתי מהפנימיות. ללא תקרים וללא תקלות באופניים, לחץ אוויר נכון בחצי השני והרגשתי שאני מרחף על כל אותם קטעים מאיימים, חדים וטכניים שהתמודדנו בדרך.

תחילת דצמבר בעיצומו של חורף,בעוד שמי הצפון והמרכז אפורים וממטירים על תושבי הארץ משקעים קרים, אנו התחלנו את הרכיבה בטמפ' צוננת של 12 מעלות ואט אט טיפסה. כאשר הגעתי לנחל צין וראיתי את מד הטמפ' על הפולאר הבנתי שחם לי, לא מהמאמץ והעייפות אלא שאני מתבשל, ולאחר כמה מקטעים של התקלפות כמו בצל, נשארתי בביגוד קיצי. 27 מעלות, יום קיץ נעים וממשיך הלאה. המטרה להגיע הרבה לפני שהחשיכה יורדת. לא כדאי לנווט בשטח הזה בעלטה. וחוץ מזה! ארומה בתחנה בחצבה פתוח עד חמש. צריך להאכיל את הגוף אחרי שזה שרף קרוב ל8000 קלוריות.

כשאני מגיע לחצבה, ואחרי שאני מצליח לשכנע עצמי לעשות תרגילי שחרור על מנת ולא אשאר בתנוחת קוף כפופה, ואני יושב על סנדוויץ' חזה עוף וסלט בריא, ומסכם את החוויה; סה"כ היה די בסדר ושווה כל רגע. אז מה עם נפלתי וכף ידי כואבת עדיין, אז מה אם התכווצו לי השרירים לפני 80 ק"מ, בשמונים ומשהו הנותרים לא הרגשתי אותם. אז מה אם התיק היה כבד מידי, שנה הבאה נוריד עוד משהו. גם ככה השאיפה לעשות אותו בלי. אבל אין מצב לברזיה באמצע המסלול. אז מה אם צ'ימצ'רתי השנה לבד והפרטנר שלי עשה את הגרנד פונדו. עם כל האז מה מים, רכבתי בגפי ונהניתי מנוף עוצר נשימה בקצב מסחרר ללא עיכובים. השקט שעטף אותי, הנוף שנתן נופך של התעלות עצמית. פעם שניה על YETI BIG TOP, מכונה מדהימה שעבדה למהדרין ללא כל סימני לאות ותלונות על התעללויות מצידי, הגיבו לכל תנועה שלי, התרוממו בקלות מעל הקרקע כשהיה צורך, מעל חריץ או אבן באמצע השביל. מעבר על בולדרים ועל אבני צור חדות כתער. העליות לא היוו אתגר לאופניים אלא לרוכב, אך זה בלי להצטנע צלח בחצי השני כל עליה ללא הליכה לצד ידידיי הדו גלגליים. כמובן שבירידות עבדתי קשה וגפיי תפקדו כבולמי זעזועים אך זו הפשרה שצריך לעשות בבחירת זנב קשיח. אך ה29 משכים זעזועים בצורה נפלאה, וכמובן שאני יכול להשוות כי שנתיים קודם עשיתי את אותו המסלול על ה ARC של YETI עם גלגלי 26. יותר זמן, יותר מאמץ עם זוג ששקל קרוב ל9 קילו.

כן! נהניתי. ושנה הבאה שוב. יש שיגידו שאני מזוכיסט, אבל גם פאקיר נהנה לשכב על מיטת מסמרים ולא מרגיש אחרי תקופת הסתגלות את המסמר הבודד. שנה הבאה גם אשאר ללון עוד לילה ואיהנה ממקלחת חמה ומשחררת, שינה טובה וארוכה שלאחריה יש כמובן צורך ברכיבת שחרור...

כמו כל שנה אני רוצה להודות לעל אלו שסבלו וסובלים מאותו שיגעון שלי, בראשונה לבתי הקטנה שכל שבת שנייה איתה נטולת רכיבה, אז הפעם התאמצתי לצאת לפני שקצה משנתה, העיקר לדווש ולהפעיל את שרירי, היה שווה כי זו התקשרה לאחל לי בהצלחה. זוגתי שהעבירה את על אותן שעות בגפה בראס השיטה, ואני לתומי חשבתי שלא תהיה לבד. לחבריי לעבודה וגם לא שצ'ימצ'רתי לכם בשכל, מצטער, עכשיו יבואו האתגרים הבאים... אריאל הרלב שעוזר לי עם ברכיי, תגוגלו אותו, וכמובן לזוג הנפלא ביותר שמלווה אותי מיוני אשתקד, הBIGTOP שלי שהובילו אותי עד הלום.

עבור לתוכן העמוד