• news

חדשות

כל מה שחדש ומתחדש, חדש על המדף, מבצעים, כתבות, מאמרים, ציוד חדש, מידע מעניין מהעולם ועוד.

>> עוד בחדשות

::   סניף הגלישה בחיפה מתחדש   

::   דגמי רוקי מאונטיין 2016 כאן

::   חשמליים חדשים מתקפים 20"

::   מהי מידת השלדה בשבילי ?

:: דגם חשמלי מתקפל Rainbow חדש  

 

טיול שבת חורפית אשתאול - עינן קמחי / עינן בלבן

שבוע שלם בלי רכיבה. כבר אין ציפורניים לכסוס, אין את מי להאשים, הבולם חזר מתיקון. אה! כן הגשם עוד ירד עד אתמול. התחזית לשבת, מעונן חלקית, וקררר.....

יום שבת, יקיצה טבעית, 'מה נעשה? איפה נרכב? נתברבר ביער קדושים? ירוק פורח, הכול זורם. יהיה בסדר.'

מתארגן על עצמי, ארוחה קלה, ממלא בקבוקים בסמים חוקיים מבית GU, זורק בתיק בד את כל מה שאני חושב שאצטרך, אחשוב בדרך איך לזווד עצמי, דוחס את האופניים לרכב הקטן, כביש מספר 1, גז.

מבשרת ציון, אני כמעט לבד, 12 מעלות. חם יחסית למה שחזו. איזה כיף. ממלא כיסים, מתיחות וחימום. עולה על האוכף. יאללה! לדרך נוף דרומית, יער קדושים. טיפוס מהיר, 'איך הרסו את העלייה עם האספלט הזה עד למערה.' לא חושב על זה כל כך, רק עכשיו כשאני כותב, העיניים מרוכזות בשצף המים של הכיסלון לשמאלי. שאון המים והריח הרענן הזה של טבע חורפי.

שש ק"מ עליה, שברתי שיא? כמעט! 23 דקות אני למעלה מהחנין התחתון. לא שמתי לב למאמץ, כמה ארנבות* בדרך, הנוף הפרוש מנגד, הרעננות הזו, כל אלו פשוט מסיחים את הדעת מן המאמץ.

בפניה לרמת רזיאל דרך הכרמים של יקב פלאן אני שומע קריאה בשמי, חבר ולקוח ותיק מושך אותי מהתכנון, ועולה בדרך הרגילה לצובה. משם לכיכר הסטף דרך הקיבוץ ומעיין צובה, שם נפרדו דרכינו. הר חתר, בשביל התלול 17 אחוז מדרון, המים חשפו סלעים המשמשים כרמפות וסלופים מלהיבים בדרך לכיכר עין כרם.

שם גיליתי בעת חיטוט בכיס למטרת צריכת ג'ל, שהנייד כנראה החליט לסנגל בעצמו. תוך נבירה במוחי ושיחזור קפיצותיי ומהמורות הדרך עלה בדעתי שזה איפשהו בירידה מהר חתר. פרסה חזרה, ודיווש אחיד ומבט ממוקד על כל דבר שונה, שלא שייך לטבע, אך רחוק מלהיות שיא הטכנולוגיה, תר אחרי הנייד. רצה הגורל (שאיני מאמין בו) שהנייד יהיה בסוף העלייה/ תחילתה של הירידה. סוללה, מכסה והנייד. מחבר הכול, בודק פעילות, העיקר התמונות שצילמתי.

שאני אחזור חזרה למטה? כנראה שלא. סטף, מילוי בקבוקים, לשאוף אוויר וממשיך בטיפוס להר איתן (יער הנופלים). המקום הגבוה ביותר במסלול שלי, 11 מעלות, רוח, אבל יש שמש וירוק.

טופס תאוצה ומתפתל עם השביל המהודק במהירות של 67 קמ"ש, עד לנקודה הנמוכה ביותר בהר. מטעי הזיתים הנושקים לנחל שורק. המתלול הצפוני של הר איתן, צופה על נחל צובה ושביל צובה. אחד השבילים הלבנים הפחות מוכרים לרוכבים וטיילים, מפותל ומשלב אנרגיה מתפרצת, היער צפוף וסמיך, הירוק שולט וחופת העצים מגלה קצת כחול של שמיים. השביל רטוב מאוד עד לנחל צובה, שם השביל בעצמו זורם, רכיבה בתוך "נחל". בשלב זה כבר לא משנה עם יש יובלי מים עמוקים החוצים את השביל, ממוקד בדהירה, העיקר לא להחליק. פה הצמיגים שיחקו אותה וגרמו לי להעריך אותם יותר. כבר אי אפשר לדעת אם שומעים את זרימת הנחל או זרימת המים על השביל. רעש הצמיגים על המים ממכר ומעלה חיוך, כמו ילד בחג המים. והינה סוף הנחל, ממש לפני המפגש עם נחל שורק, עלייה תלולה מאוד לכיוון חניון הלילה במעלה הטייסים, השביל ממש מפל, פה ושם כבר הליכה ברגל הייתה הברירה היחידה, אבל הליכה היא סוג של שחרור. מהר הטייסים לכיוון נחל כיסלון, אין ברירה, חייבים לפדל לרוחבו. רענון טוב לרגליים, מצנן את הגוף. דרך נוף דרומית המהירה. דיווש אחיד ועבודת רגליים מביאה אותך לשיוט ממוצע של 34 קמ"ש לכל אורכה, בשלב זה כבר לא משנה שלולית מים חומה ובוצית, רק ליהנות מהשמש שיצאה והמים שמצננים אותך. חושב לעצמי 'הבאת גרביים שמחכות לך ברכב וטרנינג . תשתולל.'

סך הכל 63 קילומטר, רציתי יותר, אבל יש למה לחזור. אבל 1510 מטר עליות זה נחמד למרחק כזה, שלוש וחצי שעות בערך של רכיבה מלאת אדרנלין, שריפת 3263 קלוריות, אבל מי סופר. עכשיו נשאר לחכות לשבת הבאה לרכיבה ארוכה מאד, לכבס את הבגדים (להוריד את החום מהלבן הזה). עינן בלבן הפך לדלמטי בסוף המסלול. להודות לנייד המיושן שלי ששרד את תלאות הדרך וסיפק צילומים, לאופניים המדהימות הללו שיכולות לעשות הכול. למזג האוויר המקסים ולארצנו המבורכת בנופים עוצרי נשימה.  

 

 ארנבות*, אותם רוכבים שמופיעים מולך, ואתה מדווש ועובד לתפוס אותם כמו במרוצי כלבים.                                                              

 

עבור לתוכן העמוד