• כתבות ומדריכים אופני הרים אופני שטח ואופני כביש

כתבות ומאמרים

מידע מעניין וחשוב אודות תחזוקת האופניים, טיפים, תשובות לשאלות שונות, מידע על ציוד רכיבה כלים תחזוקה ועוד ועוד.

מיני דאון היל- כל אחד יכול

הגדל
מדיטציה על קו זינוק
השעה 10:50 בבוקר, בתחילת הסינגל ביער בן שמן מתגודדים הרוכבים והרוכבות הראשונים שמזנקים כבר לראן השני באותו יום. במקום גם האחרונים שעוד לא רכבו את הראן הראשון, ביניהם כמה מהשמות המפורסמים בסצנת הדאונהיל המקומית. אמיר כספי, רוכב על ומועמד לפודיום, יושב מרוכז בעצמו, שקט כדג על אופניו בתוך ההמולה, כבר יותר מרבע שעה לפני הזינוק שלו. מאחוריו ובמרחק סנטימטרים ספורים מהגלגל האחורי שלו, עבדכם הנאמן יושב על אופניו ומביט מקרוב באיש והאגדה, מכוון את עצמו למצב הרגשי האופטימאלי שלפני הזינוק. הדקות חולפות, ואמיר מחליף חיוכים מבעד לקסדה המלאה אבל ממלא פיו מים. הרוכבים מסביב מכבדים את השתיקה, עד שנפלט לי פתאום "מדיטציה, אה?”. לפני שאני מתחיל להלקות את עצמי על חוסר הטאקט, כספי עונה ברצינות תהומית "כל תחרות קטנה-כגדולה, קטנה- כגדולה...”, רוצה לאמור שאפילו אחרי שחווה תחרויות ענק בינלאומיות השנה, גם בתחרות המיני דאונהיל הפיראטית בבן שמן, מוקף באשתו, חברים מהבראנזה ורוכבי מקצועיים וחובבים כאחד, אמיר יזנק ל"ראן של חייו" ויתן הכל בצורה הכי טובה שהוא מכיר, ושימות העולם.

 
הרגע הזה מאפיין בעיני את המהות העיקרית של תחרויות אינטימיות מעין אלו, בהן יכול כל אחד מכם לרכוב את המסלול, להתחכך גלגל אל גלגל עם צמרת הרוכבים בארץ, לחלוק איתם הכנות, חוויות ותחרויות אקסטרים להמונים ובעיקר ליהנות. רבותי קבלו את תחרות המיני דאונהיל מבית היוצר של הפיראטים ובחסות בלעדית של החנות והיבואן "פדלים".

 

מיני דאונהיל, כל אחד יכול
בשבת 22 לנובמבר התאספו להם מעל למאה רוכבים לתחרות אקסטרים מרהיבה ביער בן שמן. MiniDH או בעברית, מיני דאונהיל, היא תחרות המאגדת את כל החוויות של תחרות דאונהיל אמיתית, דהיינו עבודה על קוים, הזנקות, ומירוץ נגד השעון במסלול קצר ומהיר. כל זאת ללא השיפועים התלולים והקושי הטכני הרב שמציע מסלול דאונהיל אמיתי. מיני דאונהיל מצטרפת לאחות, תחרות הסופר-די שמציעה מסלולים יותר ארוכים שגם כוללים עליות, ופונה לטעמו של קהל רוכבי האול מאונטיין חובב הטכני והכושר. התחרות מאפשרת לכל רוכב להיפגש עם החוויה ועם קהיליית הדאונהיל כתף אל כתף, במסלול שחלקו נבנה במיוחד ע"י חבורת הפיראטים, הידועה מפורטפוליו תחרויות הדאונהיל הפיראטיות שערכה בשנה האחרונה. שבועות לפני התחרות בצעה קבוצת Team Morewood יום סדנאות ללא תשלום ע"ג המסלול ולרוכבים התאפשר גם ללמוד ולרכוב בגובה העיניים עם דן דורון, אמיר כספי ונמרוד חמו. בסינגל שהקושי הטכני שלו תלוי אך ורק במהירות, יכול כל רוכב, להתמכר לאדרנלין, ואפילו לצאת עם תמונה יפה לאחר מכן וכל זאת בתזמון נדיר של מזג אויר ששיחק לידי המארגנים.

 

הפיראט יוצא מהארון
סצנת הרכיבה האינטרנטית געשה כבר שבועות לפני האירוע בעקבות טיזרים שפורסמו בפורום הפרירייד-דאונהיל וקומונת האול מאונטיין בתפוז, המאגדים מאות רבות של רוכבי אקסטרים ורוכבי שבילים "רגועים" יותר. חבורת הפיראטים הוגי הרעיון, כבר ערכו תחרות דומה כמה חודשים לפני ביער בן-שמן, אבל את המוניטין שלהם בנו במאמץ המרשים שהניב שש תחרויות דאונהיל ושתי תחרויות אול מאונטיין בשנה וחצי האחרונות. התחרויות הללו החזיקו את ענף הדאונהיל חי ובועט בתקופה שחונה מאוד של תחרויות רשמיות.

 

הפעם זה היה שונה. המארגנים הזדהו בשמם והכריזו על מאמצים לעשות את התחרות רשמית. הנה, בפעם הראשונה כך נדמה מעל דפי האתר, אתם מוזמנים להכיר את המארגנים הראשיים: יוסי סרוסי המכונה "סרוטי”, רוכב מוכשר ופעיל נמרץ בענף אשר על שמו נקראים מסלולים כגון זה שבמנרה ולא בכדי, בנייה של מסלולים עושה לו את זה. לצידו אריאל סגל המכונה "סגל עצבני”, טיפוס מרתק ונמרץ בפני עצמו. לסרוטי וסגל עצבני נמאס מהמצב של הדאונהיל בארץ והם גייסו חברים טובים שנותנים יד, בנוסף לגורמים מהענף שמספקים תמיכה ותורמים פרסים, כגון ביסקלטה, פדלים, מוטואופן, בייקפלנט, רייד פוקס ועוד. יש אפילו אתר אינטרנט dh-race.com לחבר’ה האלו, אתם מוזמנים לבקר בו.

 

עד היום מטעמי ביטוח, התחרויות התקיימו למוזמנים בלבד, והוכרזו כאירוע מדידת זמנים, בו כל אחד מודד זמן לעצמו וגם מצהיר שהוא שותף לארגון האירוע. שיטה שקבלה השראה מתחרויות בתחום אופנועי השטח, אבל עד כה לא אותגרה במבחן המציאות וטוב שכך. אבל סרוטי וסגל מאוד רוצים לפתוח את התחרות לקהל הרחב ובצדק. ההיענות לתחרויות הסופר-די ומיני הדאונהיל היא רבה והפוטנציאל מרשים ביותר. בשביל זה צריך ביטוח, תיאום עם רשויות, חוק הספורט ושאר מרעין בישין שהם מנת חלקו של מפיק אירועי ספורט ישראלי טיפוסי. התבצע תיאום עם קק"ל ונעשה מאמץ לארגן כיסוי ביטוחי, אך הפעם המטרה לא הושגה לפני התאריך המיועד. התוכניות המקוריות שכללו חסות רשמית בלעדית של פדלים על כל האירוע נגנזו, ונשלפה השיטה הישנה בה הגורמים הרשמיים מנועים להשתתף רשמית למעט תרומה של פרסים. לא נורא, בפעם הבאה.

 

המסלול
ברכיבות השבועיות במגרש הביתי ביער בן שמן, אני נוהג מדי פעם להצטרף לחבורה שרוכבת עם סרוטי באופן קבוע. יום אחד סיפר לי מאיר, רוכב שהוא אנציקלופדיה מהלכת של הסינגלים בבן שמן, על קטע חדש מעל לסינגל ה"מזלג". אז רכבנו לשם ועלינו את הקטע הפוך עד לראשיתו. קטעים. החבר’ה פשוט עברו ופינו את המחטים עם הרגלים כדי לסמן קו חלוש בין העצים. זה היה הסינגל. שישה שבועות מאוחר יותר, קרוב למאה חמישים רוכבים יעשו שם דוקטורט על כל אבן, והמסלול עצמו כבר יכלול ברמים בנויים ומושקעים, אבל באותו רגע הוא היה מורכב מאוסף של עקבות קלושים במשטח מחטי אורן...

התוספת התפתלה בין העצים באופן די צפוף עד שהתחברה לסינגל ה"מזלג" המזכיר את ה"גוזמת" שבמיר"ב - אוסף של סיבובים פתוחים בסינגל מאוד מהיר במגמת ירידה, שנוטה לחלץ צווחות הנאה קטנות מכל רוכב. במהלך השבועות שלאחר מכן, אותרה כניסה לסינגל דרך קו טכני  ע"ג סלעיה ארוכה שנפתח ע"י אופנועי שטח, וסרוטי וחבריו החלו להשביח את המסלול בברמים ורמפות קפיצה קטנות. הגשם בושש לבוא, והתחלנו באימונים על גבי המסלול שנטחן עד דק עם ברמים שלא החזיקו כלום. כמה שבועות לפני התחרות בא הגשם המיוחל והידק את המסלול ואת הברמים שהפכו לבטון כמעט. אלו היו רגעים יפים של המסלול שפתאום באחת בגר והשתכלל ומקו קלוש נהפך למסלול בונבון, ברור ובעל אחיזה פנומנאלית.

 

חזרות
עשרות רוכבים פקדו את המסלול לאימונים בשבועות שלפני. הלוך ושוב הלוך ושוב. קוים, קוים ועוד פעם קוים. נעבור מפה, נקפוץ משם, איך הכי מהיר לעבור את שני הברמים והאם לקפוץ לזרום או בכלל לפמפם. מגיעים עם האוטו עד למסלול, ויאללה ראנים. כייף. המסלול לא תלול, לא קשה, אבל נהייה קשה בטירוף במהירויות גבוהות. מלמעלה ספרנו קרוב לעשרים אלמנטים (סיבוב, סיבוב עם דרופ, ברמים וכו’) שיש להתייחס אליהם בכמה מאות מטרים, מה שהפך לאתגר לא קטן. Team Morewood בניהולו של אמיר כספי הצטרפה למומנט וערכה הדרכה על המסלול לעשרות רוכבים, בחינם. כמה יוצא לכם לדסקס עם דן דורון כספי וחמו על קוים אפשריים במסלול, וגם לראות מקרוב את דן דן מבצע באני-הופ בצורה פשוט מקוממת. איך לעזאזל הוא כזה טוב?

ורק סרוטי ילד רע, חייב לדחוף את הסריטה שלו. הבחור לא ממש ישן בשקט כשהמסלול קל מדי, ולכן היו בטוחים שיהיה אלמנט או שניים קשים/מלחיצים/שנויים במחלוקת. במקרה שלנו זאת הייתה ה"מערה". בסוף ה"מזלג" בקטע הכי מהיר, סרוטי כאילו להכעיס, משך קו שמאלה לעליה קצרה על סלע גדול שיורדים ממנו חזרה למסלול. נשמע פשוט, אבל במהירות שאתה מגיע לשם קשה מאוד לכוון לקו המדויק, מה גם שאם אתה מפספס אותו אז אתה קולט פתאום שהסלע הזה ניצב לו על פי תהום קטנה של כמה מטרים.  אופס. היו כמה רוכבים ורוכבות שלא הסתדרו עם האלמנט ובחרו לרכוב בצ’יקן ליין שהיה כמובן יותר איטי, והיו גם כאלו שנפלו. 
נהנינו מאוד. היה אפשר לראות את השיפור ביכולות של הרוכבים לאורך השבועות, והרכיבות של "אני במסלול בבנ"ש מי בא?” נהפכו לתכופות יותר ויותר. ערב רב של רוכבים פקד את המסלול והתאמן שוב ושוב והבאז נבנה ונבנה עד שהציפייה הייתה קשה מנשוא.

 

התחרות
ואז זה הגיע. רוכבים וגם רוכבות אול מאונטיין ודאונהיל התייצבו לתחרות בה נערכו שני מקצים: חובבנים ומקצוענים. אחד אחד בהפרש של דקה הוזנקו הרוכבים למסלול שרובם עשו אותו בפחות משתי דקות של קושי טכני בחלק הראשון ופידול עד מוות בחלק השני. בגלל האופי הצנוע, לא הייתה מוסיקה ברמקולים, לא היה גזלן ולא היה אחד נמרוד כהן שטוחן את המיקרופון בראפ קרייני צפוף. אבל הייתה אווירה, והיו רוכבי על שריחפו על המסלול, ובייק סלב שרכבו, או שסייעו באירוע, והמון רוכבים אנונימיים שנותנים בראש, ברמה מאוד מרשימה. היה גם אחד נמרוד כהן על קביים מתאושש מהפציעה הטריה שלו, שבא מחייך כדי להפגין סולידאריות ולרדת על בירה קרה.

 

תוצאות ורוכבים
רגילים לראות את אמיר כספי, דן דורון, בן קדמי ועוד בצמרת הדירוג? תתרגלו לשם אבנר שפיר, מקום שני שהיה לרגע מקום ראשון עד שדן דן לא ויתר ושיפר בשתי שניות את הראן הראשון, רק כדי לתת לאבנר בראש בכמה עשיריות שניה ולנצח את התחרות עם זמן של 1:22:50. אבנר גם היה שם בתחרות הקודמת של הפיראטים, ובתחרות הסופר-די האחרונה במיר"ב הוא סיים ראשון עם אמיר כספי בזמן זהה בדירוג הראשי. למה אני מציין את זה? כי אבנר הוא תופעה. הוא לא רוכב מקצועי אבל כמות הטכניקה, הכישרון, הכושר והאמביציה של הבחור, פשוט מדהימה. אחרי השלישיה הראשונה אפשר להבחין בבן קדמי, נדב חורש, אלמוג אלפומה, אביעד יזראל, אמנון ישראלי, אלדד מימון, עדי בלן ואחריהם אוסף רוכבים חובבים ומוכשרים כמו שד סביב ה1:30. רמה מרשימה מאוד. תמיד היו רוכבים מהירים יותר מהשאר, אך נדמה כי מתחרות לתחרות הכמות שלהם עולה בקצב מהיר.

 

ילדים זקנים וטף
ללא רגשי נחיתות ומשוא פנים, רכבו במסלול ילדים בני 12 ומעלה. אחד מהם פשוט מוכשר שחמם את הלב של כולנו, קפץ בנחישות, פידל במרץ וצעיר עד למאוד. היו כמה ילדים שיצאו לראן כשאביהם או המאמן שלהם רוכב מאחוריהם. בתחרות היו שלוש רוכבות אול מאונטיין מוכשרות, מתוך ארבע שתכננו להגיע. וכמובן הזקנים, ביניהם עבדכם, שבעקבות אילוצים בבית הוזנק ראשון לפני כל הרוכבות והילדים תוך קריאות “יאללה בלגן” שממש לא הולמות את גילו המתקדם, מה שטבע את המושג של זינוק ה"ילדים זקנים וטף". זה לא הפריע להילה אייזיק- כספי למסמר תוצאה מכובדת מאוד של 1:43:34 ולגרום לבעלה הסלב אושר וגאווה גדולים.

 

מוצר מנצח
תחרויות המיני דאונהיל, AM-DH וסופר-די פונות לקהל הרב של רוכבי השבילים המשלבים יכולות טכניות עם כושר עד כמה שניתן גבוה, ברכיבות חזקות. זה קהל דינאמי, חם ומשפיע, שקונה ציוד בממון רב יחסית, ומשקיע באביזרים נלווים. התחרויות הללו מתרחשות ברובן על גבי סינגלים, חלקם ידועים ומוכרים, המאגדות מספר טכניקות ומאפיינים מתחרות דאונהיל, כגון עבודה על קוים, חזרות, הזנקה נגד השעון וכדומה. מיני דאונהיל מספקת מנת אדרנלין גדושה לכל רוכב שבילים מכור שמחפש את זה, ותורמת לשיפור תלול ביכולות האישיות גם אם תחליטו לא לעשות ראן ביום התחרות. הפיראטים פונים גם לתחום הזה ולפי הרזומה המרשים שלהם, רק ניתן לצפות שעוד נשמע מהם בעתיד.

הכתבה באדיבות:

 

עבור לתוכן העמוד