אספרסו באיטליה ובחזרה

אספרסו באיטליה ובחזרה

מעבר לאלפים

סיפורו של רוכב שהחליט לממש חלום ישן - לצאת ברכיבה על גבי ה SCULTURA שלו משטוטגרט שבגרמניה, לחצות את האלפים האיטלקיים, לשתות אספרסו באיטליה ובחזרה.

״אספרסו באיטליה וחזרה״ אלו היו המילים בהן השתמשתי כדי להיפרד מלקוחתי לשעבר בתערוכת יורובייק ב-2013, לאחר ארבע שנים של שיתוף פעולה. אמנם אף אחד כנראה לא זכר אותם עד ש-2014 הגיעה ומעולם לא מימשנו את ההבטחה הזו, אבל זה חזר לי לראש כמה שנים מאוחר יותר. בסופו של דבר, רק בשנת 2021 הפך הרעיון לתוכנית ממשית: לחצות את האלפים באופניים - עם ה-SCULTURA שלי. משטוטגרט לבאסנו.                              

לא היה קשה למצוא כמה בני לוויה. בנוסף לרוכב השותף שלי סבסטיאן, צוות הפקה שרצה ללוות אותנו כדי לצלם כמה תמונות מדהימות וקטעי וידאו בנוף האלפיני המרתק.

                                                             

שלב 1: Stuttgart to kempten                                      

חיסון שעשיתי יומיים לפני תחילת המסע אולי לא היה רעיון כל כך טוב אחרי הכל. טיפוס ארוך מעמק אלב ליד באד )Alb valley( בשמש בוהקת ו-32 מעלות מביאים את "המנוע" שלי לגמגום אחרי 68 קילומטרים בלבד. לא ציפיתי להתמודד עם אתגרים כאלה בשלב כל כך מוקדם. לאחר שהורדתי את "מהירות השיוט" שלי במידה ניכרת, אני מצליח לגרור את עצמי, כך או כך, לאהנינגן להפסקה הראשונה שלנו. מספר התקפי סחרחורת ועיקוף בגלל עבודות בכביש מאריכים את זמן הרכיבה בצורה ניכרת. עד סוף היום, אנחנו עדיין מגיעים "רק" ל185 קילומטרים מתוך 210 הקילומטרים שתכננו. לפחות אנחנו מצליחים לברוח מהגשם הסוער במטרים האחרונים עד ליעד של השלב הראשון שלנו בקמפטן. איך הגוף שלי יצליח להתאושש מהמאמצים של היום בן לילה זה שאלת השאלות עבורי.

 

שלב 2: Kempten to Garmisch-Partenkirchen

מכיוון שהגשם מרפה רק זמן קצר לפני תחילת השלב השני שלנו, השעות הראשונות של היום השני הן עניין לח למדי. בניגוד לפחדים שלי, הגוף שלי מרגיש חזק ונראה שהתאושש היטב. אנחנו אפילו עושים סיבוב קצר דרך פוסן )Füsse( כדי למלא את מאגרי האנרגיה שלנו בארוחת צהריים דשנה.                        

אנו נהנים משמש הצהריים של אלגאו )Allgäu( בישיבה ליד מאגר Forggensee לפני התמודדות שלנו עם הקילומטרים האחרונים של היום. אנחנו לא מקפידים על ה-satnav )תוכנת ניווט( אלא לוקחים מסלול גס דרך הערים המתוכננות. עם זאת, מעת לעת אנו עוקבים אחר המסלול המוצע, שמוביל אותנו מדרכי חצץ קלים בתחילה לשטח מאתגר יותר ויותר. אין לזה שום דבר במשותף עם הזיכרונות השלווים שלי מסטרייד ביאנצ'י .(Strade Bianche) אחרי בדיקת מסלול מהירה בסמארטפון, אנחנו מבינים שגם להסתובב לא יהיה הגיוני כבר. אנו משלימים עם גורלנו ורוכבים לאורך שבילי חצץ וטרשיים ונושאים את האופניים שלנו על פני כמה פלגי הרים, לפני שהשביל סוף סוף יורק אותנו מחוץ לגרמיש .(Garmisch)   

אנחנו מוצאים מפלט מסופת הרעמים המתקדמת בגלידרייה, שם מצטרפים אלינו גולש הסקי קרוס קאנטרי מקס אולקס, אותו אני מכיר מאז לימודי הספורט שלי.

מקום האירוח שלנו בגרמיש (Garmisch) ממוקם מאחורי מדרון קפיצות הסקי המשקיף על ערוץ Höllentalklamm. הדרך היחידה לשם היא עליה תלולה במיוחד עם מה שמרגיש כמו שיפוע של 30%. למרות שזה עתה השלמתי טיפוס מאוד משמעותי והרגליים שלי מרגישות עייפות למדי, מקס השותף שלי למסע משכנע אותי להתמודד עם ה"תפר" ולהמשיך ברכיבה.                        

אנחנו נאבקים במעלה המטרים האחרונים עד למקום הלינה שלנו להלילה. לסיום היום, המארח שלנו נותן לנו סקירה כללית של נקודות השיא התיירותיות האזוריות ואז משאיר אותנו לגורלנו. התאוששות היא בראש סדר העדיפויות שלנו כי מחר מחכות לנו עליות משמעותיות והקושי הוא לא רק פיזי - הוא גם נפשי.

                      

שלב 3: Patsch to Garmisch-Partenkirchen

                                   

לאחר ארוחת בוקר עשירה, יצאנו לכיוון אינסברוק )Innsbruck(. היום אמור להיות "שלב קישור”, שמבחינה טופוגרפית גרידא,                             

אינו מציג אתגרים של ממש. מעבר הרים קטן ואז פשוט "להתגלגל להמשך הדרך". כמובן, עשינו את ההנחה הזו מבלי לחשב את מזג האוויר המעורב בקיץ. הגשם הוא בן הלוויה הקבוע שלנו, מה שהופך את הירידות לקרות במיוחד ולא נעימות.                            

אנו נאלצים לעשות הפסקה לא מתוכננת באינסברוק )Innsbruck( עקב סערה. אנחנו רוכבים את הקילומטרים האחרונים לפאטש (Innsbruck) ממש מעל אינסברוק (Patsch) ומגיעים למקום שבו נעביר את הלילה הקרוב, אחרי כמה קילומטרים נוספים, בסופו של יום גשום למדי, כולנו מצפים למקלחת חמימה ולשינה טובה כי אנחנו ממש תשושים.

        

שלב 4: Patsch to Collepietra  

                                         

השלב הרביעי במסע שלנו מוביל אותנו לבסוף אל הרי האלפים - ובסופו של דבר לאיטליה. הטיפוס למעבר ברנר )Brenner( מביא את השרירים שלנו לקצה והקושי בהחלט מורגש.                

כשהגענו לפסגה, אנו גולשים ברכיבה רגועה למטה אל העמק לכיוון בולצאנו )Bolzano(. תחת מטר של גשם )חובה כמובן(. אנחנו לוקחים את הכיבוד שלנו ומשלבים אותו עם הפסקת קפה קטנה מדי פעם. תמיד השילוב המושלם. כאשר אנו מגיעים לבולצאנו )Bolzano(, אנו מחזיקים מעמד כמה קילומטרים נוספים ומדוושים חזרה אל תוך העמק כדי להתחיל את הטיפוס האחרון שלנו ל-Collepietra. לאחר שלוש עשרה עיקולים צפופים, כמה מטרים נוספים של גובה מצטבר, ועם עוד מעט חומצת חלב ברגליים, אנחנו מגיעים לקולפיטרה. שם אנו נפגשים עם הצוות המלווה שלנו שכבר הספיקו להכיר לעומק את תכנית הספא במלון Steineggerhof.

בארוחת ערב טבעונית מצויינת, אנו מסיימים את הערב בחברת המארחים שלנו, משפחת רש. ובהחלט אפשר לומר שהרווחנו את זה אחרי המאמצים של היום.                        

שלב 5: Collepietra to Arco

אנו מתחילים את השלב החמישי בצורה רגועה: הקילומטרים הראשונים של היום מוליכים אותנו בליווי של נופים עוצרי נשימה לאורך העמק.             

בטרנטו Trento אנחנו מחליטים נגד האופציה המתונה והשטוחה לכיוון אגם גארדה, ויוצאים לסיבוב מעל מונטה בונדונה Monte Bondone. לאחר הירידה השנייה של היום, פוגש אותנו מכר ותיק - הגשם. למרות שנפלנו בחזרה על טקטיקת הפסקת הקפה המנוסה והאמינה שלנו, אנחנו שטופים לחלוטין בשעה האחרונה של השלב החמישי שלנו. הגשם נשאר בן לוויה קבוע שלנו עד ממש מחוץ לארקו )Arco(. לאחר שענני הגשם התרוקנו ונעלמו לחלוטין עם הגעתנו לאגם גארדה Lake Garda, אנו מתוגמלים בערב רגוע עם אוכל איטלקי טוב וג'לטו עבור המאמצים שלנו. ללא ספק סיומו של יום מוצלח!

                                        

שלב 6: Arco to Bassano

                                                                                  

השלב האחרון מפתיע אותנו בשמש חמימה ונעימה. אנחנו משאירים את מוקדי התיירות של אגם גארדה )Lake Garda( מאחורינו ומדוושים דרך טורבולה )Torbole( חזרה למורי )Mori(. בצד הנגדי של ההר, אנחנו משליכים את עצמנו לטיפוסים האחרונים שנמצאים בינינו לבין בסאנו )Bassano(. למרות שהגוף שלי צריך להתרגל לשילוב של חום וגובה, ה"מנוע" שלי עובד עכשיו בצורה חלקה, ואנחנו נהנים מהנוף המרהיב והשקט.            

לקראת הירידה האחרונה שלנו לבאסנו )Bassano(, אנחנו לוקחים את הזמן ונהנים מהנוף שוב במלוא הדרו. במרכז העיר ההיסטורית, אנו חולפים על פניו של גשר העץ המפורסם בעולם של פונטה וקיו )Ponte Vecchio(, ויוצאים למספר הקילומטרים האחרונים שלנו אל המלון שלנו למרגלות מונטה גראפה )Monte Grappa(. חציית האלפים שלנו מסתיימת בקילומטר מספר 840, עם למעלה מ-9,000 מטר גובה שצברנו ברגלינו.                                    

         

 

אז החלום התגשם והמסע שתכננו במשך כל    השנים האלה יצא לדרכו והסתיים בהצלחה! ה SCULTURA המדהימים שלי,הנופים עוצרי הנשימה שפגשנו בדרך, האתגרים הפיזים והנפשיים שהתמודדנו איתם וצלחנו אותם והאנשים הנפלאים שפגשנו במהלך המסע הזה בהחלט פתחו את התאבון למסע הבא - שבהחלט יגיע. מה שאני אקח איתי מהמסע המדהים הזה זה המשולש ה״קדוש״ של: מכונה - נופים - אתגר!

                                               

צאו! תרכבו! תציבו יעדים גם אם הם נשמעים מופרחים בהתחלה ותכבשו אותם!                                          

(כתבה זו פורסמה במקור באתר של MERIDA ותורגמה על ידי ליאור יורפסט עבור מערכת ״רוזן ומינץ״.)                                                 

קישור לכתבה המקורית:                                    

https://www.merida-bikes.com/en/p/ stories/across-the-alps-562.html

מקווים שנהנתם, רוזן ומינץ.